<h1>ארחות חיים הלכ' מילה סימן ד'</h1>
<h2>דף קלז.</h2>
אין מלין את הולד שיש בו שום חולי לפי שסכנת נפשות דוחה את הכל. ואיפשר למולו אחר שיבריא ואי איפשר להחזיר נפש אחת בעולם. גם (את) [אם] חלצתו חמה נותנין לו ז' ימים מעת לעת ותינוק אדום או ירוק אין מלין אותו עד שיהיה כתואר שאר התינוקות.
<h2>דף קלז:</h2>
כיצד מלין חותכין את העור החופה את העטרה עד שתגלה העטרה ואחר כך פורעין את העור הרך בצפורן והוא הקרום שלמטה מן העור ומחזירו לכאן ולכאן כדי שיראה בשר העטרה ואחר כך מוצץ המילה כדי שיצא הדם מן המקומות הרחוקים.
בכל מלין אפילו בצור ובזכוכית ובכל דבר הכורת חוץ מקרומית של קנה מפני הסכנה ומצוה מן המובחר למול בברזל בסכין או במספרים ונהגו העולם למול בסכין.
הכל כשרים למול אפי' עבד ואשה ואפי' קטן במקום שאין שם גדול ואפי' ערל חוץ מן הגוי ואם מל אין צריך לחזור ולמולו פעם שניה. והר"י מקורביל כתב ואשה וגוי אין מלין. כתב הרשב"א ז"ל קטן שהצריכוהו רופאין בקיאין למולו תוך ח' ימים מפני הסכנה שמלין אותו שאין לך דבר שעומד במקום פיקוח נפש. ואין הפרש בזה בין ישראל לגוי שאין זו מילה אלא חתיכת בשר. ואם לא גמרו את המילה שנשארו בה ציצין המעכבין או שלא פרעו לאחר שיתרפא יטלו הציצין ויפרעו על ידי מוהל ישראל דקימא לן מל ולא פרע כאלו לא מל. ע"כ.
